2. >META NAME="DESCRIPTION" CONTENT = "כבר בתחילת המאה ה-20 היוו החזון, האחריות הציבורית וטובת הציבור קו מנחה למנהיגי הישוב אשר העדיפו ליחד את השטח היקר לבניית בית כנסת ובית הראשונים במושבה נס ציונה ">
דף הבית >> היסטוריה >> בית הכנסת הגדול

בית הכנסת הגדול בית הכנסת הגדול

 
בית הכנסת הגדול בנס ציונה מתנשא על גבעה טבעית הצופה למרחקים ומשקיפה על מרכז העיר. המבנה נמצא בסמוך לבית ראשונים והוא אחת התחנות ב"מסלול הדגל". בית הכנסת ובית ראשונים הם מבנים מרשימים ויוצאי דופן בולטים לעין על רקע הסביבה, ומהווים נקודת ציון לראשית המורשת החברתית, התרבותית והאדריכלית של נס ציונה.
הגבעה שעליה עומדים שני המבנים נרכשה ב – 1905 מידי הערבים בכסף מלא. לאחר הרכישה החליטו פרנסי המושבה לייחד את הגבעה ואת שיפוליה , המשתרעים על פני שטח של כ – 20 דונמים, לצרכיה ציבוריים של המושבה.
קופצים רבים הציעו להקים מבני מגורים על שטח יקר זה, אך החזון, האחריות הקהילתית וטובת רווחת
הציבור גברו עליהם.
בית הכנסת הוקם על ידי בני המושבה ללא עזרה מבחוץ . למרות מצבם הכלכלי הדחוק תרמו התושבים
מכספם לרכישת חומרים, וילדי המושבה התנדבו בשעות הפנאי לעזור במלאכת הבנייה. בשונה מהמושבות
האחרות באזור, שבכולן נבנו בתי הכנסת בכספי הברון רוטשילד ועל פי תכתיביו האדריכליים, הוקם בית
הכנסת בנס ציונה בזכות התלכדות התושבים סביב השאיפה להקים במושבתם מרכז דתי וחברתי.
המקורות התקציביים הדלים חייבו בנייה בשלבים. קומת הקרקע נבנתה ב-1912 בקירות שעוביים 80 ס"מ
ומעליהם תקרת קמרונות. עד שנת 1922 שימש החלל זה כבית העם (כיום הוא משמש את המשמר
האזרחי). בשנה זו התחדשה בניית הקומה העליונה, שארכה עד 1926. המנצח על גיוס הכספים לבניית בית הכנסת היה חיים טפר, אחד מאיכרי המושבה שבלט בנחישותו ובפעילותו הציבורית. בבניית בית הכנסת פעל כמהנדס, כאדריכל ובנאי. חיים טפר היה קבלן, בשנותיו הראשונות בארץ שימש כבנאי של בתי הכנסת בראשון לציון וברחובות, שנבנו בתחילת המאה העשרים.
לאחר שנחנך, הפך בית הכנסת למרכז הרוחני והחברתי של בני המושבה. בשנת 1929 , במאורעות תרפ"ט בוצר בית הכנסת מבפנים בשקי חול במטרה להיות מקום מחסה לתושבי המושבה במקרה של התנפלות ערבית. בשנים ההן שימש גם מקום מחבוא לנשק כשהסליק נבנה מתחת לארון הקודש.
עיצוב החלל הפנימי מפתיע בעוצמתו ובעושרו. ניכרת בו השפעתן החזקה של מסורות ארכיטקטוניות שמקורן בבית הכנסת בפולין ובמזרח אירופה בכלל.
ארבעת עמודי הברזל אם כותרות קלאסיות נשאו תקרת עץ מקומרת המגביהה את האולם במרכזו, מעל לבימה ולארון הקודש (לימים הוחלף העץ באלומיניום). התקרה נצבעה כפי הנראה בתכלת בגוון השמים,כדי לקרב את המפלל אל הקדוש ברוך הוא.
                     הבימה עם שישה עמודים      ארון הקודש בבית הכנסת
ארבעת העמודים, כנגד ארבע האימהות, מחלקים את האולם לתשע חלקים שווים המשולים לתשעה ירחי לידה. בטבורו של האולם ניצבת בימה משושה מעוטרת אף היא בגווני תכלת. ששת עמודי הבימה משולים  לסדרי משנה. 
מעליהם כתר תורה. מול הבימה, על הקיר המזרחי ניצב ארון הקודש העשיר באלמנטים של האדריכלות האירופית הקלאסית. משני צידי הארון שני עמודים כנגד שני העמודים של בית המקדש – יכין ובועז.
מסביב לארון קישוטים דוגמת מגזרות הנייר שהיו אופייניות לאומנות במאות ה – 18 וה- 19 כשהן סימלו את צד המזרח ליושבי הבית ("המזרח") מעל הארון – שני אריות מכונפים וכתר תורה.
 
בשיפוצים שנעשו בבית הכנסת בשנת 2002 התגלו ציורי קיר שנעשו ע"י דב קראוזה שעלה מליטא ב –1925 והיה צבע אמן וציורי הקיר הדקורטיביים שלו עיטרו רבים מבתי המייסדים של מושבות האזור .
 
                         ציורי קיר בבית הכנסת          ציורי קיר בבית הכנסת   
 
חשיפת הציורים האירה לפתע את בית הכנסת באור חדש, כהיכל מפואר מוקף ב – 26 עמודים דמויי
שיש עם כותרות קורינתיות, שמעליהם פס עיטור של פרחים בשלל צבעים התלויים על ענפי עץ מסולסלים.
ציורים אלה, שנעלמו אם השנים תחת שכבות צבע רבות, נחשפו ומחכים לשיחזור ושימור.
בית הכנסת משמש מאז חנוכתו בשנת 1926 כבית הכנסת המרכזי בעיר ואליו נוהרים אנשי העיר בימים
הנוראים לתפילה. במשך השבוע מתכנסים בו כשני מניינים לתפילת שחרית ולערבית.
חדשות האתר
 |   |   |   |   |   | 
פרטים ליצירת קשר    דוא"ל: info@brnz.org.il
בניית אתרים |  פיתוח אתרים |  www.daatnet.co.il